פסק-דין בתיק ת"ק 3462-05-12

1.         א.         לטענת התובעים, נפגע רכבם, שהיה נהוג בידי התובעת 2 (להלן:"התובעת") על ידי

                        רכב שהיה נהוג בידי הנתבע 1 (להלן: "הנתבע").

כתוצאה מתאונה זו, נגרם לרכב התובעים.

הנתבעת 2 (להלן: "שירביט") הכירה באחריות ושילמה לתובעים את הסך של 8,499 ש"ח, הכולל סך של 8,046 ש"ח עבור הנזק הממשי וסך של 453 ש"ח סכום חלקי בגין ירידת הערך.

שירביט סבורה, שעם העברת התשלום הנ"ל, עמדה היא במחויבותה לשלם את נזקם המלא של התובעים.

התובעים לא סברו כך ודרשו משירביט לשלם להם את יתרת נזקיהם בסכום של 3,474 ש"ח ומאחר ושירביט לא נענתה לדרישה זו, הגישו התובעים תביעה זו לחייב הנתבעים לשלם להם היתרה הנ"ל, הכוללת: סך של 286 ש"ח עבור גרירת הרכב למוסך, סך של 928 ש"ח הפרש שכ"ט שמאי סך של 649 ש"ח עלות פינוי באמבולנס, הפרש ירידת ערך בסך של 611 ש"ח ועל כל אלה, הוסיפו התובעים סכום נוסף בסך של 1,000 ש"ח כפיצוי עבור ביטול הזמן הכרוך בתיקון הרכב ובהגשת תביעה זו.

ב.         הנתבעים  מפרטים בכתב ההגה, מדוע שילמה הסכום, כפי ששילמה, שכן שמאי מטעמה אישר להפחית סך של 1,341 ש"ח בשל החלפת מגן אחורי משום שלאור שנת ייצור של הרכב, אין מניעה להחליף מגן אחורי משומש ולא היה צורך בחדש.

כמו כן, נטען נגד קביעת ירידת הערך הגבוהה- אם כי השמאי מטעם הנתבעים אישר תשלום בעניין זה בשיעור של 2% ועל כן נוצרה מחלוקת בנדון דנן בסכום של 611 ש"ח.

לעניין גובה ירידת הערך גם נטען, שהשמאי מטעם התובעים לא בדק את הרכב לאחר התיקון ולכן לא יכול היה לקבוע ירידת ערך סופית.

2.         העולה מטענות הצדדים הוא, שהשאלה השנויה במחלוקת ביניהם היא בדבר גובה הנזק והאם הסכום ששילמה שירביט לתובעים - הוא סכום הנזק הממשי או שמא יש להוסיף לתובעים את הסכומים הנתבעים בכתב התביעה.

3.         לצורך הכרעה בשאלה הנ"ל, בדקתי את טענות הצדדים וכן בדקתי את האמור בכתבי הטענות ובמסמכים שצורפו ולאור כל חומר הראיות, אני מחליט כדלקמן:

א.         א)         המחלוקת הראשונה בין הצדדים, היא בכל הקשור להחלפת מגן אחורי

חיצוני - זאת משום, שלטענת שירביט, לא היה מקום ששמאי מטעם התובעים יחליף מגן אחורי חיצוני מקורי בעלות של 3,154 ש"ח, כאשר מדובר ברכב משנת 2006 ולרכב כזה מצויים חלפים משומשים לרוב והיות ולא הייתה כל מניעה למצוא מגן אחורי חיצוני משומש, החליט שמאי מטעם שירביט להעריך את העלות של מגן אחורי חיצוני משומש בסך 1,813 ש"ח וזהו הסכום ששולם בפועל לתובעים.

ב)         אין לבית המשפט צורך לדון בשאלת ההפרש הנ"ל - בין מגן חדש ולמגן ישן, משום שהתובעים כלל לא מעוררים שאלה זו בכתב התביעה והתובעים גם לא תובעים סכום כלשהו בגין הפרש זה, אלא התובעים מיקדו תביעתם לראשי נזק אחרים - כמפורט בסעיף 1 א' לפסק הדין.

בנוסף לכך, עלי לציין, שהנתבעים ציינו בכתב ההגנה, ששמאי מטעמם קבע שניתן היה למצוא חלפים משומשים ולא מקוריים ולכן הוערך המגן האחורי החיצוני רק לסך של 1,813 ש"ח מתוך הסך של 3,154 ש"ח, ברם הנתבעים לא הגישו חוות דעת כלשהי מטעמם, שיש בה כדי להסביר ולהבהיר את הטענה שהועלתה בסעיף 6 לכתב ההגנה ועוד ניתן לומר, שהנתבעים לא הוכיחו את ההפרש בין מגן מקורי ובין מגן ישן.

ב.         א)         מחישוב הוצאות הנזק שנגרם לתובעים ומהמסמכים שצורפו לכתב

התביעה עולה, שכתוצאה מתאונה זו נגרמו לתובעים נזקי תאונה בסך של 10,451 ש"ח, הכולל: נזק ממשי לרכב בסך של 8,173 ש"ח, (הכולל את סכום המגן האחורי החיצוני המקורי) שכ"ט שמאי בסך 928 ש"ח, ירידת ערך בסך של 1,064 ש"ח ועל כל אלה, הוסיפו התובעים גם הוצאה בסך של 286 ש"ח עבור גרירת.

שירביט שילמה לתובעים על חשבון סכום הנזק הנ"ל סך של 8,046 ש"ח בתוספת סך של 453 ש"ח חלק מירידת הערך ובסה"כ 8,499 ש"ח.

על כן, מהחישוב הנ"ל עולה, שקיימת יתרת זכות לטובת התובעים בסכום של 1,952 ש"ח. (10,451- 8,499 ולעניין זה ראה גם עדותה של התובעת בעמ' 1 סיפא ובעמ' 2 רישא לפ').